בניה אקולוגית
-חקירת שטח ותכנון אקולוגי
מבחינה חומרים, עיצובית ותכנונית
Hexagon interrogation - חקירת משושים
חקירת האזור


אזור הנ.צ מתוך האתר של עמוד ענן. ניתן לראות כי זהו אזור הררי. הבתים יבנו על המדרונות והמרכז יהיה על המישור, האזורים הנמוכים ביותר באזור , באזור הנחלים (שגם ישמשו אותנו)
כאן יהיה מרכז הישוב, הישוב יהיה ישוב קהילתי -שיתופי, פעילויות משותפות ירוכזו במרכז זה.
לאחר שחקרתי על האזור, התחלתי לחקור על בנייה אקולוגית ולתכנן את היישוב ואת הבית.
כאשר התחלתי ללמוד על בנייה אקולוגית נתקלתי בשני מושגים מרכזיים:
מסה תרמית- (היכולת של חומר לספוג את האקלים המקומי, מושפעת ממזג האוויר בסביבה) מסה תרמית היא במובן הכללי כל מסה שיכולה לקלוט ולאגור חום. בהקשר של ארכיטקטורה ושל בנייה ירוקה, זו כל מסה שסופחת חום בזמן שרוצים מבנה קריר ומשחררת את החום בזמן רצוי
במזג אוויר קר, ניתן לנצל את המסה התרמית כדי לאגור חום בשעות החמות ולשחרר אותו לתוך המבנה בלילה. במזג אוויר חם רוצים כי המסה הפנימית תישאר בטמפרטורה נמוכה יותר מאשר זו שבחוץ ותשמור על טמפרטורה נמוכה יותר בתוך המבנה. ניתן לקרר את המסה הפנימית על ידי איוורור בשעות קרות יותר, בדרך כלל בלילה
2) בידוד- (מפריד בין הבית למזג האוויר בחוץ בצורה הרמטית)
לאחר מחקר, הגעתי למסקנה כי עומדות בפני שתי אופציות לבניית הבית:
(1בנייה בבוץ: מסה תרמית גבוהה, החום מתישהו כן נכנס הביתה. 2)בנייה בקשקל (בוץ מעורבב עם קש): בידוד מוחלט! יחס של יותר קש מבוץ, בקש יש חלקי אוויר כלואים שמאפשרים בידוד מירבי. ב2 השיטות הנ"ל צריך תחזוק שנתי קבוע. החלטתי שהבית(כך גם שאר הבתים ביישוב), ייבנה מקשקל! (Lightstraw באנגלית(
(2בשיטה זו מערבבים קש עם עיסה דלילה של אדמה חרסיתית מקומית ודוחסים בטפסנות בקירות הבנויים על מסגרת עץ. זוהי שיטה מהירה יחסית למילוי ובידוד קירות. מחיר זול! את הקשקל צריך לתחזק ע"י מריחת מי אורז (מים עם הרבה עמילן) מידי שנה.
(3המשך לימוד על בנייה באופן כללי ובנייה אקולוגית בפרט:
ממד: חובה בכל בית בישראל, אפשר חלון 1, הממד עשוי כולו מבטון, יכול לתרום בבסיס יציב, לכן עדיף למקם אותו באזור יחסית אמצע בבית.
צורת הבית: ככל שהבית יהיה יותר מרובע- כך זה יותר אקולוגי כיוון שזה דורש פחות שטח היקף.
יסודות הבית: מחולקים לשני חלקים: 1) החלק הראשון- חפירת יסודות מהחלק האחורי של הבית. בגלל שהבית ממוקם על מידרון, נצטרך לחפור באדמה ולהכניס את הבית לתוך האדמה. החלק הצפוני של הבית יהיה בתוך האדמה והחזית תהיה החלק הדרומי שהוא גם לכיוון מרכז היישוב.

החלק הצהוב- זה החלק האחורי של הבית, בצד הצפוני, שחפרנו בתוך ההר על מנת להציב בתוכו את הבית.
החלק השני- חפירת יסודות מלמטה- חופרים בור של כ-80 ס"מ בערך, ומציבים רפסודה שעשויה מבטון וברזל
על מנת ליצור יסודות חזקים אשר יעמדו בתנודות התת קרקעיות של האדמה באזור (הנובעות מתזוזות של הלוחות בהשפעת האזור הלא יציב- דוגמת השבר הסורי האפריקאי)
לבודד את חומר הקשקל מהאדמה על מנת שלא יירקב עם הזמן
*האדמה שהוצאנו תשמש אותנו לאחר מכן בהכנת הקשקל
קירות הבית: (עובי: 25-35 ס"מ) בונים קונסטרוקציה מעץ וממוטות ברזל שאליה יוצקים את הקשקל (35 ס"מ). כאשר הקשקל מתייבש (לאחר 3-4 ימים), מורידים חלק מהמוטות (זוהי שיטה של מעיין "שבלונה"). משאירים גומה מרובעת בתוך הקשקל על מנת שנוכל להדביק (מצמידים בהדבקה/ עם דיבלים) שכבת רונדופאן (פוליאתילן מוקצף= שאריות מייצור הנפט- סוג של קלקר ) של 5 ס"מ, לאחר מכן, מחברים מצידי הקלקר -למוטות העץ, רשת xpm אשר מהווה בסיס לטיח שיהיה
השכבה החיצונית של הקיר מבחוץ. (טיח מינרלי-בטון= פחות תחזוקה)
תקרה: גבוהה
גג: מבודד (בגלל הממד) הגג חייב להיות מבודד, וגם בגלל הטמפרטורה הקיצונית באזור זה. לגג 3 שכבות: שכבה ראשונה (פנים הבית- עץ והשכבה השניה- בחלק החיצוני- פאנל מבודד, השכבה השלישית- על מנת שהבית יראה חלק אינטגרלי
מהנוף, את הגג נצפה באדמה ובאבנים שהוצאנו מחפירות הבית (כך זהו גם שימוש חוזר בחומר
חזיתות: מזרח- מערב- חזיתות צרות, צפון- דרום- חזיתות ארוכו
כיווני שמש: אז מהו כיוון ראשי טוב? כדי להבין את ההבדלים בין כיווני האוויר, נסתכל על מסלול השמש בשעות היום. השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב ובמהלך היום עוברת בכיוון דרום, כאשר יש הבדלים בגובה ובזווית בין קיץ וחורף. בקיץ השמש גבוהה יותר בשמים ומסלולה ארוך יותר (מצפון מזרח ועד צפון מערב) ובחורף השמש נמוכה יותר ומסלולה קצר (מדרום מזרח לדרום מערב). כיווני האוויר החשופים למסלול השמש יקבלו קרינה ישירה וחום בהתאם לעונות השנה. כיוון דרום יהיה חשוף לשמש כל השנה לעומת כיוון צפון שלא נחשף כלל לשמש.
כיווני אוויר
כיוון אוויר צפוני מוצל וקריר יותר. אין בו קרינה ישירה - נקודה חיובית מאד בארצנו החמה ושטופת השמש. (בבית זה לא יהיה חלונות לצד הצפון בגלל שהחלק הזה חפור, לעומת זאת, בבית נבנה בצד הצפוני יציאה לחצר קטנה שם יוצב עץ, ומעל תהיה גדר שפתוחה רק בשני צדדים+ חלון לתוך הבית. קונסטרוקציה תגרום לזרימה של רוחות צפון-מערביות להכנס לתוך הבית.
כיוון אוויר מזרחי - בשעות הבוקר תהיה קרינה ישירה אך אחר כך יהיה מוצל ונעים יחסית. כמו כן, יהיה ניתן לחזות בזריחה ו"להרגיש" את הבוקר
.בשעות המוקדמות ביותר
כיוון אוויר דרומי – בחורף ישנה כניסה של חום, המקל על חימום הבית. לעומת זאת בקיץ זהו צד חם הסופג קרינה ומחמם
את הדירה. (החזית של הבית נמצאת בצד הצפוני, לכל אורך החזית תהיה פרגולה אשר תצל על הבית ועל הכניסה, בנוסף מעל לפרגולה תהיה סוכת גפנים כיוון שעלי הגפן נושרים בחורף- לא צריך צל, וצומחים בקיץ- ישמש עוד מוקד להצלה
כיוון אוויר מערבי - לקראת השקיעה, תהיה קרינה ישירה על הפתחים בכיוון זה ולכן חדרים בכיוון מערב יהיו חמים יותר בערב

מסלול השמש בקיץ
חלונות- בדרום- נשים חלונות גדולים עם הצללה ופרגולות, מזרח- הרבה אור, חלונות גבוהים, אור של בוקר- השמש עולה מהר. מערב- חלונות נמוכים וצרים, זרימת אוויר טובה בתוך הבית.
פרגולות וצמחייה- צמחייה מסביב לבית, , פרגולות והצללות בכל היציאות לגינה, בחלק המערבי- צריך עצים להצללה – עצים ירוקי עד- לימון/ פומלה- עצי הדר, שהאוויר יהיה נקי. בפרגולה הראשית- סוכת גפנים בחורף יש נשירה ואז השמש נכנסת בקיץ יש צל.
תשתיות - מתחת לאדמה- להתחבר לאלו של היישובים בסביבה- סביב הנ.צ יש 2 חוות בודדים עם תשתיות אליהן ניתן להתחבר.
תאורה- נמוכה ולא גבוהה- כיוון שזיהום אור פוגע בסביבה.
חימום וקירור- בזכות הפסולת האורגנית הממוחזרת, נקבל אנרגיית גז שתשמש אותנו, בנוסף, יהיה קמין במרכז הסלון שיחמם את כל הבית. מאווררי תקרה שפועלים בשיטה של יניקה ופליטה: בקיץ: יונקים את האוויר החם אליהם, בחורף: פולטים אותו החוצה. בנוסף יהיה מזגן קטן בכל חדר כיוון שאזור זה חם מאוד בקיץ ומאוורר לא מספיק. למה לא מזגן ראשי? לא חסכוני! כאשר רוצים לקרר רק חדר אחד- צריך להדליק את המזגן הראשי שמקרר את כל הבית- דורש המון אנרגיה מיותרת.
מים- מערכת מים אפורים- משתמשים בסבונים לא מזיקים, המים נכנסים למערכת שבה יש מיכל עם צמחים שמסננים את המים- איתם ניתן לעשות שימוש חוזר בהשקיית הגינה, כביסה, כלים ועוד. הורדת המים בשירותים- אחד הדברים הכי מבזבזים- הורדת מים בשירותים. לכן בבית יהיו שירותי נסורת, בנסורת נשתמש גם לקומפוסט המרכזי.
חקלאות נבטית- ניתן לראות כי בהיסטוריה של אזור זה היתה חקלאות נבטים מאוד נרחבת שעד היום ניתן לראות את שרידיה ואף להשתמש במה שנותר ממנה. באזור יש בורות מים (הנבטים חצבו אותם בסלע קירטון- סלע אטום, שהצליח לאגור כמויות מים גבוהות), שאפשר להשתמש בהם לאגירת מים בחורף. בנוסף, זהו אזור עם שיטפונות. כאמור, במרכז היישוב- החלק הכי נמוך, יש נחלים שייתכן מאוד שבחורף יוצפו במי שיטפונות. נשתמש בשיטת החקלאות הנבטית- נציב חוסמי מים (קיר אבנים) כל כמה מטרים שיאגרו לטווח קצר את המים. מעל נבנה משטח שעליו תצמח צמחייה. מסביבה ליישוב- חקלאות של גפנים- נתמכת ממי השיטפונות, בורות המים ומי ביוב ממוחזרים.
חסרונות- דורש הרבה תפעול, לא תמיד יש מספיק גשם.

קהילתיות- ביישוב יהיו חיים שיתופיים למדי על מנת לשלב אינטרסים ולחיות ברמת חיים גבוהה ונעימה יותר. דוגמאות למתקנים קהילתיים
שימוש במירב הפסולת המקומית: ביישוב תוקם מערכת קומפוסט שיתופית: - יהיו פחי קומפוסט במרכז היישוב, כל יום יהיה מישהו שאוסף את הקומפוסט של הבתים, כולל את הקומפוסט מהשירותים- כך שישמש לאנרגית הגז של הישוב. את הקומפוסט יאספו למתקנים סגורים על מנת לשמור על הלחות בתוך המתקן כדי לאפשר את השלמת התהליך. הקומפוסט הציבורי- נותן עד 2-3 שעות ביום של גז לכל בית ביישוב
ביישוב תהיה גינה קהילתית, גינות "חורפיות"- בשל יוקר הובלת המים בקיץ, יהיו גינות אשר יפיקו סחורה רק בחודשי החורף, למשל עגבניות- במדבר גם בחורף יש הרבה שמש יחסית לשאר המקומות- ועגבניות דורשות שמש על מנת לגדול. ( הגינות אשר דורשות מערכת השקייה יהיו נמוכות על מנת שיתנקזו אליהן המים
נקים ביישוב מכבסה+ חדר כושר- שפועלים ביחד- האופניים של הספורט מפעילות את מכונות הכביס
ליישוב יהיה עדר קהילתי שמישהו אחראי עליו- הסחורה תימכר במרכולית של היישוב
כלכלה- גם קהילתית. תהיי מבוססת על תיירות- צימרים, אירוח מדבר.
על כל בית ימוקמו לוחות סולאריים. בעקבות קרינת השמש הגבוהה מאוד באזור זה, נקים לוחות סולאריים על גגות הבתים אשר יהיו שייכים לחברת החשמל שתשלם עבורם כסף. האנרגיה תעבור למרכזים של חברות האנרגיה ובתמורה תושבי היישוב יקבלו תשלום
תחבורה: באזור יש 2 חוות (חוות נחל בוקר, חוות זית המדבר) ולכן יש ציר תחבורה שאפשר להתחבר אליו. בנוסף, לעבות את השביל עפר של נחל הבשור, השביל האדום
מזון: גינה- גידול ביתי, משק בית- תרנגולות, עיזים- מסתדרות טוב במדבר
הגבלת בנייה- ביישוב יהיו הגבלות בנייה על מנת לשמור על גודל מינימלי של בתים שיאפשר כמה שפחות הרס סביבתי. *כל בית לא יותר מ120- 145 סמ"ר. *קומה 1, *צמחייה מדברית ,*בניינים מבוץ /קשקל, *צבעים מסוימים מוגדרים- צבעי אדמה. שהמראה החיצוני של הבית יהווה כמה שיותר חלק אינטגרלי מהנוף המקומי

המודל הסופי


בנייה במשושים





תכנון בית אקולוגי לאדם שלא בהכרח נמצא על האדמה







